המשפט הזה פותח הרבה מפגשים שלי עם מטופלים, וכשאני שומע אותו, אני נדרך. מטופלים שפותחים במשפט הזה, עושים זאת מתוך מגוון סיבות, שהמשותף לרובן הוא הניסיון של המטופל לפתור בעיה בלי לשתף את הרופא בפרטיה. המשפט המיוחד הזה הוא כמו נורת אזהרה עבורי, משפט בקשה כאילו-סתמי, כאילו-ניטרלי, שמאחוריו מסתתרת הסיבה האמיתית, החבויה. שיחה שמתחילה כך היא כמו כתב חידה שעלי לפצח.
למה שמטופלים יסתירו מהרופא את הסיבה האמיתית שבגללה הגיעו אליו? לרוב, מאחורי הבקשה הכאילו-ניטרלית הזו מסתתרת חרדה, מבוכה או אי-נעימות אחרת כלשהי. המטופל נבוך ונמנע מלשתף בבעיה אינטימית, או חרד ממחלה קשה עד כדי הימנעות מעצם השיחה על פחדיו.
אלא שניסיון של המטופל לפתור את הבעיה הרפואית שלו בלי לשתף את הרופא, הוא לרוב ניסיון שנדון מראש לכישלון, והסיבה לכך פשוטה. כדי לפתור בעיה רפואית, צריך להכיר את הפיסיולוגיה של גוף האדם, את המחלות השונות שמתאימות לתסמינים של המטופל, מהן השיטות לאבחן אותן, ומהן החלופות לטיפול בהן. זה תפקידו של הרופא, וכדי להצליח בתפקידו הוא נזקק לשנים רבות של לימודים ושנים נוספות של ניסיון מצטבר.
כשיש לנו בעיה של נזילת מים מהתקרה, נזמין אינסטלטור, ניתן לו לבחון את הבעיה מקרוב, לבצע בדיקות על פי שיקול דעתו, להציע לנו פתרון מתאים, שמבוסס על הידע המקצועי שלו וניסיונו, ואנו נחליט האם לקבל את הפתרון. אם תהיה לנו בעיה במנוע המכונית, נפעל באופן דומה – נאפשר למכונאי לבצע בדיקות על פי שיקול דעתו, נקשיב לאבחנתו והצעתו לתיקון, ונחליט האם לקבל אותה. לא נעלה בדעתנו לכפות על האינסטלטור או להכתיב למכונאי הרכב פתרונות שעליהם קראנו באינטרנט או שמענו מהשכנה, שסבלה מבעיה דומה לפני שנה. הלוא בצנרת מים איננו מבינים, ותיקון מכונית חייב להיות מקצועי, כדי שלא לסכן אותנו אחר כך בכביש.
גוף האדם הוא מערכת מסובכת בהרבה מצנרת מים או ממנוע של רכב. לכן רק הגיוני שנאפשר גם כאן לאיש המקצוע, הרופא, לבצע בדיקות על פי שיקול דעתו, להציע לנו פתרון מתאים, שמבוסס על הידע המקצועי שלו וניסיונו. כמובן שגם כאן יש למטופל זכות מלאה לשאול שאלות ולדון עם הרופא על חלופות, וזכותו גם להימנע מטיפול. אבל החרדה, המבוכה, הדחף להסתיר – אלה גורמים לנו לעתים להימנע מלשתף את הרופא, ולנסות להכתיב לו את דרך הבדיקה והטיפול עליה קראנו באינטרנט, או שמענו מהשכנה.
סיפור מקרה
רות, מטופלת ותיקה שלי, בת 51, פנתה אלי עם הבקשה הזו בדיוק: “דוקטור, אני מבקשת שתיתן לי לעשות בדיקות הדם שגרתיות, מזמן לא עשיתי.” כעת עמדו בפני שתי אפשרויות. הראשונה – להיענות לבקשתה, ולשחרר אותה בזריזות לעיסוקיה האחרים. כפי שנוהגים בלקוחה ותיקה, כשהמטרה היא להשביע את רצונה. (לקוחה? מטופלת? מה ההבדל? בקרוב אעלה פוסט בנושא זה.)
האפשרות השניה היא להתעכב על בקשתה, לשאול כמה שאלות, אולי אף לבדוק אותה, ובהתאם לדברים שיעלו – להכין תוכנית בירור, שתכלול, אולי, גם בדיקות דם כפי שהיא חשבה, אבל אולי יידרשו דווקא בדיקות אחרות. ואולי כלל לא נדרשות בדיקות, משום שהבעיה תהיה ברורה, וגם הפתרון. בחרתי באפשרות השניה, ושאלתי מדוע היא מבקשת את בדיקות הדם. רות ענתה שהיא מרגישה חולשה ועייפות מזה חצי שנה.
כתב החידה מתחיל להיפרש בפני: חולשה ועייפות הם תסמינים כלליים מאוד, שעשויים לנבוע ממספר רב מאוד של מחלות ומצבים, שרבים מהם כלל לא ניתן לאבחן באמצעות בדיקת דם. הדרך לברר זאת מתחילה בסדרה ארוכה של שאלות, שמטרתן לסייע לרופא למקד את הבירור בגורמים השכיחים והסבירים יותר אצל המטופל הנוכחי, ובגורמים שעלולים להיות מסוכנים ומחייבים אבחנה ופעולה מהירות. במקרה של רות, התשאול כלל, בין היתר, את השאלות הבאות:
“האם, בתקופה שבה את חשה חולשה ועייפות, גם ירדת במשקל, שלא מרצונך?” – “הלוואי, ממש לא, דווקא עליתי!” “האם עברת ממוגרפיה, קולונוסקופיה, בדיקת פאפ?” – כן, בשנה שעברה, והכול היה תקין.” אם כך, כנראה שהירידה במשקל אינה נובעת מאחד מסוגי הסרטן השכיחים. כששיתפתי את רות במסקנה הזו, היא נאנחה בהקלה. רבים פוחדים שחולשה ועייפות שהם חווים נובעים מסרטן, במיוחד אם חיפשו על כך מידע באינטרנט. הפחד להעלות את השאלה הזו באופן ישיר, גורם לרבים לעקוף את הצורך לספר לרופא על התסמינים, ופשוט לבקש “בדיקות דם כלליות”.
המשכנו בתשאול. “האם סבלת גם מחום מדי פעם, שלשולים או עצירות, שיעול טורדני ומתמשך?” מתשובתה השלילית הסקתי, שקרוב לוודאי שגם לא מדובר במחלה זיהומית.
אצל נשים, הדימום החודשי, במיוחד אם כמות הדם גדולה, יכול לגרום לאנמיה, ובעקבות כך לחולשה ועייפות. “מה לגבי המחזור החודשי?”, שאלתי. “כבר שנתיים שהוא מאוד לא סדיר… למעשה בחצי השנה האחרונה לא היה לי דימום כלל…” – אהה, ייתכן שבתשובה זו טמון המפתח לפתרון! “ואיך השינה שלך בשנה האחרונה?” – “השינה שלי בחודשים האחרונים ממש גרועה… לוקח לי לפעמים שעתיים להירדם… אני מתעוררת מספר פעמים בכל לילה, לפעמים בעקבות גל של חום והזעה נוראה שמציפים אותי, ולפעמים בלי כל סיבה, פשוט מתעוררת ומתקשה להירדם… ואני מתעוררת סופית מוקדם מהרגיל…”
אצל רות, אם כן, החולשה והעייפות בחצי השנה האחרונה, נובעים, קרוב לוודאי, מהפרעה קשה בשינה, שקשורה בגיל המעבר. זו תופעה ידועה, שכיחה מאוד, האבחנה אינה מצריכה בדיקות דם, והחשוב מכל – קיימים פתרונות מצויינים. שיתפתי את רות במסקנה שלי, הרחבנו את השיחה על תסמיני גיל המעבר השכיחים וכיצד ניתן לטפל בהם. שוחחנו גם על האמצעים שחשוב לנקוט לשמירה על בריאות העצמות, שעלולה להיפגע החל מגיל המעבר. רות התחילה עוד באותו יום בטיפול שהצעתי לה. כעבור חודש, בפגישת המעקב אליה הזמנתי אותה, רות חייכה בהקלה – השינה תקינה כבעבר, כאבי הראש ומצבי הרוח שהופיעו גם הם עם גיל המעבר אצלה חלפו ונעלמו, והיא חזרה להיות רעננה ואנרגטית.
רות, אם כן, הסתירה את בעייתה הרפואית, פשוט מתוך המחשבה השגויה, שהיא זו שצריכה לפענח את הסיבות לבעיה, ותפקידו של רופא המשפחה מתמצה בהוצאה לפועל של תוכנית הבירור הרפואי שהיא תגבש. זו בהחלט סיבה נפוצה, אולם כפי שנראה מיד, ישנן סיבות נוספות לכך שמטופלים מגיעים לרופא המשפחה עם בקשה לביצוע “בדיקות דם כלליות”, במקום לשתף את הרופא בבעיה ולאפשר לו לגבש תוכנית בירור מקצועית.
מוטי, בחור בריא בן 27, הגיע למרפאתי עם בקשה ל”בדיקות דם כלליות”. גם במקרה של מוטי, אם הייתי נענה לבקשתו ומשחרר אותו לדרכו, הייתי מזיק לו, לא פחות מכך. לאחר שהרגיש שהאווירה בחדר בטוחה ומאפשרת לו לפתוח ולשתף, סיפר מוטי במבוכה רבה שהוא חווה לאחרונה הפרעה בזקפה. הבעיה הופיעה לאחרונה, מאז שיצר קשר זוגי חדש. אצל מוטי היו אלה המבוכה העצומה, והפחד שמא הוא כבר “לא גבר”, שגרמו לבלבול, חרדה, והסתרה.
הפרעה בזקפה בגבר צעיר שנמצא במערכת זוגית חדשה נובעת בד”כ מלחץ נפשי. בדיקות הדם שהוא מבקש רק יבזבזו זמן יקר, ולא יקדמו אותנו לכיוון הפתרון כלל. ברגע שהנושא עלה לשיחה פתוחה בינינו, יכולתי להוביל את מוטי במהירות אל הפתרון. הדרכתי אותו לגבי אופי הבעיה, הסברתי שהיא זמנית וקלה לפתרון, והצעתי לו טיפול מתאים, שיפחית את הלחץ הנפשי שלו, ויאפשר לו לחזור ולקיים זוגיות בריאה, יחסי מין מהנים, ואיכות חיים טובה.
יעל, בת 47, מטופלת חדשה אצלי, נכנסה לחדרי וביקשה “בדיקות דם כלליות”. הזמנתי אותה לשבת ולשוחח, כדי שאוכל להכיר אותה יותר, ואוכל “לתפור” עבורה את בדיקות הדם שמתאימות בדיוק לה. במהלך השיחה התברר שיעל מעשנת כבר שנים רבות. בשלב זה יעל כבר הרגישה נינוחה מספיק כדי לומר לי, שבדיקות הדם מיועדות להרגיע אותה, לדעת שלמרות העישון, עדיין “הכול בסדר”. יעל אינה מעוניינת להפסיק לעשן, היא גם חוששת שלא תצליח בכך אם תנסה, אז בשלב זה היא רוצה לוודא שהסיגריות עדיין לא מזיקות לה. זו הסיבה של יעל לבקש “בדיקות דם כלליות”. אלא שבדיקות דם כלליות אינן מגלות דבר על נזקי העישון! העישון פוגע בכל חלקה טובה בגוף, הוא גורם לחסימת עורקים בכל אברי הגוף, הוא גורם סיכון חזק למחלות רבות. אבל “בדיקות דם כלליות” לא יגלו לנו דבר על כך.
בתוך תוכה, המטופלת מכירה בכך שיש לה בעיה רפואית, אולם היא עדיין לא מעוניינת או לא מרגישה בשלה להתמודד איתה. בדיקות הדם נוטעות בה את האשליה שהכול בסדר, ונוסכות בה את הביטחון שהיא יכולה להמשיך באורח החיים שלה, שאמנם מזיק לה, אולם היא עדיין לא חשה בשלה לשנות.
ובכל זאת, למה לא לבצע גם את בדיקות הדם כלליות, כפי שהמטופלים מבקשים?
רמי, בן 25, נכנס לחדרי וביקש “בדיקות דם כלליות”. כששאלתי מדוע הוא מבקש זאת, ענה: “אני מקפיד על אורח חיים בריא, עושה ספורט, אוכל בריא, שומר על משקל תקין, ועושה בדיקות דם כל שנה, כדי לדעת שהכול בסדר”. עודדתי את רמי להמשיך באורח החיים שלו, והסברתי לו שבדיקות הדם מדי שנה, לבחור בריא בגילו, מיותרות לחלוטין. עודדתי אותו להמשיך באורח החיים הבריא שלו, “להדביק” ולסחוף אחריו גם את קרוביו וחבריו, ולהימנע מבדיקות דם מיותרות, אשר בהעדר תסמינים כלשהם, אינן צפויות לגלות שום דבר על מצב בריאותו.
אכן, מומלץ לבצע בדיקות סקר, כלומר בדיקות רפואיות שנערכות לאנשים ללא תסמינים וללא גורמי סיכון כלשהם, אולם ההמלצות הללו מוגדרות מאוד, ומותאמות לגיל ולמין, בהתבסס על מחקרים שהוכיחו שיש בהן תועלת. לדוגמה, מומלץ למדוד לחץ דם מדי 5-6 שנים בגיל ההתבגרות ובשנות העשרים לחיים, ובהמשך החיים בתדירות שהולכת וגדלה בהדרגה. מומלץ למדוד רמת כולסטרול בדם אחת לחמש שנים מגיל 35, ולבצע בדיקת קולונוסקופיה מגיל 50 אחת ל-10 שנים. לגבי נשים, מומלץ גם לבצע בדיקת פאפ מגיל 25 מידי שלוש שנים, וממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים. קיימות בדיקות סקר נוספות, תוכלו להתייעץ לגבי בדיקות סקר בכלל עם רופאת המשפחה שלכם, שתתפור לכם את החליפה הנכונה עבורכם.
ומה אתם יכולים לעשות כדי לוודא שבריאותכם טובה? מומלץ לקיים אורח חיים בריא, שמקדם בריאות טובה – לבצע פעילות גופנית, לאכול בריא, להימנע מעישון וללמוד כיצד להפחית מתחים בחיים, בעזרת ספורט, יוגה, מדיטציה וכד’. אם אורח החיים אינו תומך בבריאות טובה, בדיקות הדם עלולות לספק אשליה כוזבת ש”הכול טוב”.
